חוזרת מארץ אין-שֵם

ים בשקיעה

חוזרת מארץ אינשם 

אל קרקע מוכרת-נשכחת 

פוסעת על נתיבים שנעלמו 

אי-שם בערבות הנטישה,  הבגידה,, הפגיעה.. 

 

נחשפת הדרך עם כל ציפורן 

נשלפת מבשר-החי של הנפש 

צוללת דואה 

אל חוף הוויה 

של מרחב נשימה וחיים

 

כך, צעד אחר צעד

מנקה עוד ועוד

ילדות רבודת-טראומות

עשוני כיפופים-כיפופים

(והכל כה יפה מנומס – וכבוש..)

 

בכמה תנועות עיניים

צוללת אל ים הכאב

דולה פנינים אחת-לאחת

ומשתחררת.

ההההה…. מרחב נשימה וחיים!

 

שתפו:

פוסטים אחרונים

יד מושטת לקחת עוגייה מצלחת עם עוגיות

רק עוד ביס…

יואו..אני שבעה!! פעם ראשונה בחיים מרגישה שבעה בסוף הארוחה! (טיפים להתחלת שינוי אכילה רגשית, בסוף הפוסט) . היא אף פעם לא הצליחה להרגיש שובע. לא

להמשך קריאה »
ידיים מתנתקות מאזיקים

לא חייבים להיפרד…

היא הגיעה אלי עם המשפט:  'ריק לי בנשמה'..יש לה בן-זוג. הם גרים בערים שונות ונפגשים מספר פעמים בשבוע. קשה לה עם הקשר הזה…  המרחק, ההתפרצויות שלו,

להמשך קריאה »

צרו איתי קשר




    דילוג לתוכן