חוזרת מארץ אין-שֵם

ים בשקיעה

חוזרת מארץ אינשם 

אל קרקע מוכרת-נשכחת 

פוסעת על נתיבים שנעלמו 

אי-שם בערבות הנטישה,  הבגידה,, הפגיעה.. 

 

נחשפת הדרך עם כל ציפורן 

נשלפת מבשר-החי של הנפש 

צוללת דואה 

אל חוף הוויה 

של מרחב נשימה וחיים

 

כך, צעד אחר צעד

מנקה עוד ועוד

ילדות רבודת-טראומות

עשוני כיפופים-כיפופים

(והכל כה יפה מנומס – וכבוש..)

 

בכמה תנועות עיניים

צוללת אל ים הכאב

דולה פנינים אחת-לאחת

ומשתחררת.

ההההה…. מרחב נשימה וחיים!

 

שתפו:

פוסטים אחרונים

יד מושטת לקחת עוגייה מצלחת עם עוגיות

רק עוד ביס…

יואו..אני שבעה!! פעם ראשונה בחיים מרגישה שבעה בסוף הארוחה! (טיפים להתחלת שינוי אכילה רגשית, בסוף הפוסט).היא אף פעם לא הצליחה להרגיש שובע. לא משנה כמה

להמשך קריאה »
ידיים מתנתקות מאזיקים

לא חייבים להיפרד…

היא הגיעה אלי עם המשפט:  'ריק לי בנשמה'..יש לה בן-זוג. הם גרים בערים שונות ונפגשים מספר פעמים בשבוע. קשה לה עם הקשר הזה… המרחק, ההתפרצויות שלו, המשפחה

להמשך קריאה »